#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנים שאכלו יחדו וגמרו, האם אחר מצטרפין עמהם 1) סתם 2) אם אמרו הב לן ונברך 3) אם נטלו מים אחרונים?	"1) אם עדיין [שניהם (ביה&quot;ל ד&quot;ה מצו)] יכולים לאכול מעט [ואפי&#x27; כל שהו (רמב&quot;ם, שעה&quot;צ ס&quot;ק ב&#x27;), ודלא כפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק א&#x27;) דמסתפק בדבר], ואפי&#x27; קינוח בעלמא (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;) מצטרפין דנחשב כאילו לא גמרו סעודתן (מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27; - ג&#x27;), ואז הם מחויבין לזמן ולא רשות, ואף השלישי יכול לזמן ולהוציאם (ביה&quot;ל ד&quot;ה מצטרף) [כדאשכחן בשמעון בן שטח], וע&quot;ע בביה&quot;ל לקמן (סי&#x27; ר&quot;א ד&quot;ה בא) דבסתם בני אדם העיקר שבסעודה מברך לכתחילה. [ולפי הבה&quot;ג דוקא מן המאכלים שאכלו כבר, ודלא כהרמב&quot;ם (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ב&#x27;)] 2) כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) דתלוי במח&#x27; ראשונים בסי&#x27; קע&quot;ט, דלפי הרא&quot;ש הוי היסח הדעת ואינן מצטרפין ולפי הר&quot;ן ורבינו יונה אינו היסח הדעת לאכילה ומצטרפין, אכן הגר&quot;ז כתב דכאן כו&quot;ע מודו דאינן מצטרפין דעד כאן לא קאמרי הר&quot;ן ורבינו יונה דהב לן ונברך אינו היסח הדעת אלא כשאוכל אח&quot;כ אבל בנד&quot;ד אינם אוכלים אח&quot;כ אלא דנינן אם יכולים להצטרף ועל זה אמרינן כיון שאינם אוכלים עוד אינם מצטרפין (ביה&quot;ל ד&quot;ה אבל) 3) לכו&quot;ע אינם מצטרפין, וחידש המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דאע&quot;פ דיש מח&#x27; ראשונים לעיל (סי&#x27; קע&quot;ט) אם אחר מים אחרונים מותר לאכול עוד בברכה או צריך לברך בהמ&quot;ז מיד, בנד&quot;ד דיש מצוה לצרף לזימון לכו&quot;ע מודו דמותר לאכול עוד בברכה [ועוד הביא המג&quot;א מהב&quot;ח דס&quot;ל דיש מצוה שיאכלו עוד בברכה, אכן השע&quot;ת (ס&quot;ק א&#x27;) הביא מהא&quot;ר שאין לזה שורש ומשמעות בש&quot;ס ופוסקים שיהיה מצוה לחזור ולאכול (ביה&quot;ל ד&quot;ה ונטילת)]"	סימן קצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אחד גמר אכילתו?	"דינו כמו שנים, דאם יכול לאכול עוד מצטרף (מאמר מרדכי, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן קצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בג&#x27; שנטלו מים אחרונים ואח&quot;כ בא איש אחר?"	"חידש האור זרוע דאם אוכל כזית יכול להצטרף עמהם, ואפי&#x27; יכול לזמן ולהוציאם [ובזה מתורץ קושיית תוס&#x27; משמעון בן שטח דהיה מוציאם אע&quot;פ שכבר הסיחו דעתן מאכילה, ותוס&#x27; תרצו דשמעון בן שטח לגרמיה הוא דעביד, ורבינו יונה תי&#x27; דהב לן ונברך אינו היסח הדעת באכילה, ולפי האור זרוע ניחא טפי], אבל למעשה מסתימת שאר הראשונים אינו משמע כהאור זרוע (ביה&quot;ל ד&quot;ה אינו)"	סימן קצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין לגבי צירוף לעשרה?	"בענין זה שוה לצירוף ג&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן קצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שנים שאכלו, האם הם מחויבין ליתן מאכל לאדם אחר?	"הרשב&quot;א משמע דיש חיוב, אבל המ&quot;ב (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מכמה אחרונים דאינו חיוב אלא מצוה [וכן משמע לעיל (סי&#x27; קצ&quot;ג סעי&#x27; א&#x27;) דכתב המחבר דיש מצוה לחזור אחר שלישי]"	סימן קצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכלל בספק זימון?	"כתב הפמ&quot;ג דעושין זימון של ג&#x27; אבל מצדד שאין לעשות זימון של י&#x27; (ביה&quot;ל ד&quot;ה עמהם) [וכ&quot;כ מ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קצ&quot;ג ס&quot;ק כ&quot;ו)]"	סימן קצז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה אוכלי ירק מצטרפין 1) לשלשה 2) לעשרה?	"1) אחד מצטרף, ועי&#x27; להלן 2) שלשה מצטרפין דבעינן רובא דמינכר [ולפי רש&quot;י והאגור בשם האו&quot;ז ארבעה מצטרפין, ותלוי בגרסת הגמ&#x27;]"	סימן קצז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאכול כזית 1) לשלשה 2) לעשרה?	"1) לשלשה בודאי בעי כזית כדמבואר במתני&#x27; בשמש (מ&quot;ה ע&quot;א) [וביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ה&#x27;) משום דצריך לומר &quot;שאכלנו&quot; ואין אכילה פחות מכזית, והרשב&quot;א פי&#x27; משום דבעי להיות מחויב בשום ברכה אחרונה (מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;) [ותמה החזו&quot;א על טעמו של הרשב&quot;א דרב ס&quot;ל דהאוכל כזית ירק מצטרף, ומשמע בסוף פרק כיצד מברכין (מ&quot;ד ע&quot;ב) דרב ס&quot;ל דאין מברכין ברכה אחרונה על ירק]] 2) הרא&quot;ה והגר&quot;א ס&quot;ל דלא בעי כזית [והשבולי הלקט ס&quot;ל דלא בעי כזית דגן], אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה כזית) הביא מכמה פוסקים דס&quot;ל כהשו&quot;ע דאין חילוק בין שלשה לעשרה ולעולם בעי כזית, ולמעשה צ&quot;ע להקל נגד השו&quot;ע [ומה שהביא השבולי הלקט ראיה דא&quot;צ כזית דגן, יש לדחות דהיה כזית ע&quot;י שטבל בציר]"	סימן קצז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לישב בשעת אכילת ירק?	"החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ל&#x27; ס&quot;ק י&#x27;) סבר דא&quot;צ לישב כיון דאינו פת, והגר&quot;ז (סעי&#x27; ב&#x27;) סבר דצריך לישב (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קצז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה משקים מצטרפין לזימון?	"מצטרפין בכל משקין [דשתיה בכלל אכילה, ומצי למימר שאכלנו (תוס&#x27; ד&quot;ה תשעה, מ&quot;ח ע&quot;א)], ואפי&#x27; ציר לבד (שעה&quot;צ ס&quot;ק ו&#x27;) [ומבואר בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) דשיעורו רביעית ולא כזית], ולגבי מים השו&quot;ע ס&quot;ל דאין מצטרפין דהרי אינו זן, והמג&quot;א (ס&quot;ק ו&#x27;) ס&quot;ל דמצטרפין [כששותהו מחמת צמאון ולא מפני שחנקתו אומצא (בית מאיר)] דהרי מצי למימר שאכלנו וגם מברך אחריו ברכה אחרונה, והמ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ב) פסק להחמיר כהשו&quot;ע, ובפרט לפי מה דקיי&quot;ל דצריך לזמן עד הזן ולפיכך בעי מידי דזן (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&#x27;), אבל סעלצע&quot;ר לימאנא&quot;ד יש בה חשיבות קצת ומצטרף (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ה&#x27;)"	סימן קצז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לשתות רביעית?	"הגר&quot;א לשיטתו ס&quot;ל דלא בעי רביעית, אבל השו&quot;ע פסק דבעי רביעית, וכאן הכריע הביה&quot;ל (ד&quot;ה שיש) דבספר צדה לדרך איתא רוב רביעית [שהוא בערך מלא לוגמיו], ובדיעבד אפשר דיש להקל [דהוא שיעור חשוב כדאשכחן בקידוש, וכן יש סוברים דצריך לברך ברכה אחרונה עליו] {והביה&quot;ל מיירי לענין צירוף עשרה, ויש לעיין מה הדין בצירוף שלשה דהשתא ליכא שיטת הגר&quot;א ועוד בלא&quot;ה להרבה ראשונים ליכא דין צירוף כלל (כדמבואר בסמוך בסעי&#x27; ג&#x27;), אמנם כיון שנוהגין להקל אפי&#x27; לכתחילה לזמן באוכל ירק, נראה דיכול להצטרף מי ששתה רוב רביעית דהוא שיעור חשוב ויש סוברים דהוא טעון ברכה אחרונה, וממילא הוא בכלל ספק זימון להקל, אכן כתוב בשונה הלכות (סעי&#x27; ב&#x27;) דאין להקל ברוב רביעית בשלשה, אבל לפי החזו&quot;א יש להקל}"	סימן קצז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם כבר בירך ברכה אחרונה על הירק?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) דאינו מצטרף (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;) {דהאוכל ירק אינו חשוב כמו האוכל פת כדמבואר במ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;ג) דהוא אינו יכול להוציאם בברכת הזימון [אפי&#x27; להמחבר דס&quot;ל דלא צריך לברך ברכת הזן], ומאחר שבירך ברכה אחרונה פקע לגמרי הצירוף}"	סימן קצז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם האוכלי ירק יכולים לברך ברכת הזימון?	"לא מיבעי לפי הרמ&quot;א דצריך לומר עד הזן בודאי אינו יכול לברך ברכת הזימון, אלא אפי&#x27; לפי המחבר דס&quot;ל דא&quot;צ לברך אלא ברכת הזימון לחוד מ&quot;מ אינו יכול להוציאם מפני שלא אכל פת (ב&quot;י בשם הרמב&quot;ם, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;א), והחזו&quot;א (סי&#x27; ל&#x27; ס&quot;ק י&quot;ג) ס&quot;ל דאין זה לעיכובא היכא דסגי עד ברכת הזימון [דהחזו&quot;א ס&quot;ל דבזימון של עשרה לא צריך לשמוע עד הזן]"	סימן קצז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אחד אכל ירק, האם מצות זימון חיוב או רשות?	"הקצות השלחן (סי&#x27; מ&quot;ה ס&quot;ק י&#x27; בבדה&quot;ש) ס&quot;ל דהוא רשות, ולפיכך מותר לו לברך ברכה אחרונה תחילה וא&quot;צ להמתין להם, אבל הגר&quot;ז (סעי&#x27; ד&#x27;) כתב דצריך ליזהר שלא לברך ברכה אחרונה עד שיזמינו עליו, והמאיר עוז (עמ&#x27; 714) הביא מספר השולחן דהאוכלי ירק אינם יכולים לברך מעצמן. וכן כתב הא&quot;א מבוטשאטש (סי&#x27; קצ&quot;ג) דאינו יכול לברך בורא נפשות להפקיע עצמו מחיוב זימון. והר&quot;י באק הביא ראיה מלקמן (סעי&#x27; ג&#x27;) דהמהר&quot;ם היה נזהר שלא ליתן לשלישי שתיה אם הוא לא רצה לאכול כזית דגן, ואי אמרת דהוא רשות הו&quot;ל ליתן לו שתיה ולא יעשה זימון, אלא ש&quot;מ דכשאוכל ירק יש חיוב זימון, וממילא אסור לו לברך בפנ&quot;ע בתחילה {אכן, יתכן דאם יש ג&#x27; בלעדו, אינו מצורף עמהם ויכול לברך בפנ&quot;ע ולצאת, וכ&quot;כ הפסק&quot;ת (אות ג&#x27;) בשם המקור חיים}"	סימן קצז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האוכל ירק, האם הוא יוצא חובת ברכה אחרונה בבהמ&quot;ז של המזמן?	"כתב הרא&quot;ש דאינו יוצא [והביא ראיה מדברים הבאים לאחר המזון דטעונים ברכה ראשונה ואחרונה ואינם נפטרים בבהמ&quot;ז], והוסיף הרשב&quot;א דאע&quot;פ דשמעון בן שטח בירך בהמ&quot;ז כששתה כוס של יין, היינו לגרמיה הוא דעביד דס&quot;ל דבהמ&quot;ז פוטרת מעין שלש [ועוד תי&#x27; הרשב&quot;א דיין שאני ונפטר בבהמ&quot;ז] {ויש לפרש שהיה פשוט להרשב&quot;א דבהמ&quot;ז אינה פוטרת מעין שלש, ובשמעון בן שטח צ&quot;ל דלגרמיה הוא דעביד, משא&quot;כ לגבי הסברא דבהמ&quot;ז פוטרת יין הוא סברא נכונה ומצי למימר הכי אפי&#x27; אליבא דהלכתא}, וכן קיי&quot;ל דבהמ&quot;ז אינה פטרת מעין שלש, אבל לגבי יין ותמרים ודייסא הם נפטרים ע&quot;י בהמ&quot;ז [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) מסתפק ביין ותמרים] ודוקא אם מכוין הכי בהדיא אבל לכתחילה לא יכוין לצאת ידי חובת ברכה אחרונה על יין ותמרים ודייסא בבהמ&quot;ז (מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) [והא&quot;ר ס&quot;ל דכשמברך בזימון יכול להוציא חיובו של מעין שלש על דברים אלו, אבל מגר&quot;א ואבן העוזר מבואר דאינו אלא בדיעבד (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג), ומאידך גיסא השע&quot;ת (ס&quot;ק ה&#x27;) הביא מברכ&quot;י ורדב&quot;ז דאפי&#x27; בדיעבד אינו יכול לשמוע להבהמ&quot;ז של המברך דהוא מכוין לבהמ&quot;ז והשומע מכוין למעין שלש והוא ענין אחר, והשע&quot;ת הוכיח מכמה מקומות דאע&quot;פ שהמברך והשומע מכוינים לענינים אחרים אפ&quot;ה יוצא {ויש להביא עוד דוגמא לזה מהל&#x27; תקיעת שופר (סי&#x27; תקפ&quot;ח סעי&#x27; ד&#x27;) דמי שתוקע תקיעה בתחילה יכול להוציא מי שצריך תקיעה בסוף, ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; קכ&quot;ד לגבי שומע כעונה על חצי ברכה}]"	סימן קצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האוכל ירק, מתי ראוי לו לברך ברכה אחרונה?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&quot;ו) דיברך אחר ברכת הזימון [לפי הגר&quot;ז (סעי&#x27; ה&#x27;) והקצה&quot;ש (סי&#x27; מ&quot;ה ס&quot;ק ז&#x27; בבדה&quot;ש) וקיצור שו&quot;ע (סי&#x27; מ&quot;ה סעי&#x27; י&#x27;) צריך להמתין עד אחר הזן, ולפי החזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; ל&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) א&quot;צ לשמוע אלא לברכת זימון בלבד]"	סימן קצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם כו&quot;ע מודו דהאוכל ירק או כזית מזונות מצטרף לשנים שאכלו פת?	"הרמב&quot;ם סבר דכל ג&#x27; צריכים לאכול פת [ודוקא בזימון של עשרה יכול לצרף מי שאכל דגן דבלא&quot;ה יש זימון, ולא איצטריך ליה אלא להזכרת השם (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז) {ומכאן משמע כהפמ&quot;ג דהעיקר הוא זימון בג&#x27;, וזימון בי&#x27; הוא מצוה מן המובחר}], והרי&quot;ף והרשב&quot;א ס&quot;ל דבעי כזית דגן והכל בו מסתפק אם סגי בדייסא או צריך פת ממש [והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ד&#x27;) מצדד דס&quot;ל דבעי פת ממש], אכן הרא&quot;ש ותוס&#x27; ס&quot;ל דמצטרף האוכל ירק, ובירושלמי מבואר דהוא מח&#x27; אם בעי כזית דגן או סגי בכזית ירק [וכפשוטו הוא מח&#x27; בברייתא בין רשב&quot;ג ורבנן, והלכה כרבנן דבעי כזית דגן], וכיון שהוא מח&#x27; גדולה כתב הב&quot;י דהמהר&quot;ם לא היה נותן שתייה לשלישי אלא אם היה אוכל כזית דגן אבל בדיעבד אם לא אכל כזית דגן צריכים לעשות זימון [והדרכ&quot;מ (ס&quot;ק ד&#x27;) מתמיה על זה], והמג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) הביא מכנסת הגדולה דנוהגין ליתן לו לשתות אפי&#x27; כשאינו רוצה לאכול כזית דגן, וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ב) דעכשיו נוהגין להקל לכתחילה."	סימן קצז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שאכל כזית, האם הוא יכול להוציא מי שאכל כדי שביעה?	" הבה&quot;ג ס&quot;ל לא, אבל רוב ראשונים (רש&quot;י, תוס&#x27;, רא&quot;ש) חולקים עליו וס&quot;ל דיכול להוציא כדאשכחן בשמעון בן שטח דהוציא את ינאי המלך דמסתמא אכל כדי שביעה {ולפי הבה&quot;ג צ&quot;ל דלא אכל כדי שביעה א&quot;נ גם לזה אמרינן דלגרמיה הוא דעביד}, וביאר הרא&quot;ש דכיון דבהמ&quot;ז הוא ברכת המצות ע&quot;י ערבות יכול להוציא חבירו אפי&#x27; כשלא אכל כלל אלא כיון שצריך לומר &quot;שאכלנו&quot; צריך לאכול כזית (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)"	סימן קצז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם מקצתן אכלו כדי שביעה ומקצתן אכלו רק כזית, מי יברך הזימון?	"אם כולם ישמעו לברכותיו לכתחילה מי שאכל כדי שביעה יברך [לצאת דעת הבה&quot;ג (מחה&quot;ש) א&quot;נ הוא מחויב טפי (ר&quot;י באק, וכן משמע קצת ממ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג)], ואם מי שאכל כזית אדם גדול הוא יברך (שע&quot;ת ס&quot;ק ח&#x27;), ואם כולם מברכין לעצמן כתב הב&quot;י (מובא במג&quot;א ס&quot;ק י&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג) דאין להקפיד מי יברך ברכת הזימון [וביאר הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק י&#x27;) מפני שברכת הזימון לרוב הפוסקים מדרבנן (שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ז), אכן החזו&quot;א השיג עליו וס&quot;ל דברכת הזימון דאורייתא [וכ&quot;כ הטור (סי&#x27; קפ&quot;ח אות ו&#x27;) בשם הראב&quot;ד] {ולפי&quot;ז לכאורה נכון להדר ג&quot;כ בברכת הזימון דיברך מי שאכל כדי שביעה}]"	סימן קצז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשנים, אחד אכל כדי שביעה ואחד לא אכל כלל?	"לפי הרא&quot;ש דכל הטעם דצריך לאכול כזית הוא משום &quot;שאכלנו&quot; כאן שאינו אומר שאכלנו יהא מותר להוציאו, אבל הב&quot;י הביא דרשת הירושלמי ואכלת ושבעת וברכת מי שאכל הוא מברך, ומסתפק אם הוא אסמכתא בעלמא, והמג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;א) מדייק מהמחבר לעיל (סי&#x27; קצ&quot;ג סעי&#x27; א&#x27;) דשניהם צריכים לאכול, וכן העלה המ&quot;ב (ס&quot;ק כ&quot;ד) מכמה ראשונים להחמיר. "	סימן קצז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאכל ולא שתה?	"כתב המרדכי דלפי הראשונים דהאוכל כזית צריך לברך בהמ&quot;ז מדאורייתא, א&quot;כ ושבעת קאי על שתיה [והיינו דוקא אם הוא תאב לשתות (ב&quot;י,מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו), ואם שתה מעט מחויב מדאורייתא אע&quot;פ שעדיין תואב לשתות (שע&quot;ת ס&quot;ק ט&#x27;) {וצ&quot;ב, וי&quot;ל דילפינן מ&quot;ושבעת&quot; דרק צריך לשתות מעט אע&quot;פ שעדיין תואב לשתות, וא&quot;כ יתכן דצריך לשתות כרביעית או מלא לוגמיו}, ואם אינו צמא כ&quot;כ לית לן בה (מג&quot;א סי&#x27; קע&quot;ד ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב דרשו)], אבל רוב ראשונים ס&quot;ל דמדאורייתא צריך לאכול כדי שביעה וא&quot;כ א&quot;צ לשתות מדאורייתא, ועוד הוסיף הב&quot;י דאפי&#x27; להשיטות דכזית הוא מדאורייתא יש מפרשים דושבעת זו שתייה ור&quot;ל דכששותה יין צריך לברך בהמ&quot;ז מדאורייתא (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ח). ולמעשה הב&quot;י אינו חושש לשיטה זו, אבל הרמ&quot;א כתב דטוב ליזהר לכתחילה [וכל זה הוא דוקא כשהוא מוציא אחרים בברכות, אבל לפי מה שנוהגין שכל אחד מברך בפנ&quot;ע אין כאן נפק&quot;מ {אולם, לפי החזו&quot;א דברכת זימון דאורייתא, יתכן דיש מקום להחמיר דמי ששתה יברך ברכת הזימון} (שע&quot;ת ס&quot;ק ט&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז)]"	סימן קצז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מקצתן אכלו כדי שביעה ולא שתו, ומקצתן אכלו כזית ושתו?	כתב המג&quot;א (ס&quot;ק י&quot;ב) דיברך מי שאכל כדי שביעה דזהו העיקר שיטה (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח) {ולולי דבריהם הייתי אומר דהתואב לשתות אינו מקיים ושבעת לכו&quot;ע, וצ&quot;ע} 	סימן קצז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין במי שאכל כבר ועכשיו אוכל אכילת גסה?	"אם נהנה גרונו יברך תחילה וסוף ומצטרף לזימון, ואם נפשו קצה עליו ואינו נהנה גרונו אינו מברך תחילה וסוף ואינו מצטרף לזימון (מג&quot;א ס&quot;ק י&quot;ב, שע&quot;ת ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח)"	סימן קצז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בחולה וזקן ששביעין באכילת כזית?	"הרדב&quot;ז ס&quot;ל דהוא מחויב מדאורייתא, והא&quot;ר מסתפק בדבר (שע&quot;ת ס&quot;ק ח&#x27;) {ולכאורה תלוי במח&#x27; לעיל (ס&quot;ס קפ&quot;ד) דהחינוך ס&quot;ל דתלוי בכל אחד ואחד, ורבותיו של רש&quot;י ס&quot;ל דתלוי בדרך בני אדם}"	סימן קצז סעיף ד		
